• רוח הרפאים של ציליה דראפקין

    ,אני רוח רפאים עליזה"

    עומדת לפניך 

    ותובעת מעט אושר."

    כך נפתח שירה של ציליה דראפקין "התכירני", המשוררת האמיצה והמיוחדת, אשר פעלה בתחילת שנות ה 20 בניו יורק, וכתבה בשפת היידיש.

    אל השירים של דראפקין התוודעתי לראשונה דרך הספר "שירה מודרנית" בתרגום ועריכת בנימין הרשב, אשר קיבלתי כמתנה מהמוזיקאי היוצר שרון מולדאבי.

    בין כל השירים היפים בספר, שבה את עיני השיר "גברת של קרקס", של מי שנדמה לי הינה המשוררת היחידה בקובץ, דבר שהגביר את סקרנותי עוד יותר.

    מאוד הופתעתי לקרוא את השירים של משוררת זו שלא הכרתי, שהיו ארוטיים, אפלים, והיה נדמה כי הקדימו את זמנם, בוודאי אם מדובר על משוררת בתקופה זו, וכזו הכותבת ביידיש.

    מאז הלחנתי רבים משיריה, ובבואי לעבוד על פסקול הסרט "פנסיון פראכט", בבחירת שיר הנושא עבור הזמרת מרינה מקסימיליאן בלומין, נדמה היה כי אין בחירה טבעית יותר מזו.

    את השיר "התכירני" בחרה הבימאית תמר ירום, ובהחלט אפשר לקרוא את משפט הפתיחה ולייחסו ליידיש ולנושא הכללי של הסרט.

    ברצוני לשתף מהירהורי ליבי על השיר, ובפרט על משפט הפתיחה, בו נתקלתי לפני שנים רבות והותיר בי רושם עז עד היום.

    הסתירות והמסתורין שיוצרות שורות אלה הן רבות. תחילה - "אני רוח רפאים עליזה", צרוף מרתק, הכיצד רוח רפאים, שאינה בין החיים, או אדם המרגיש כרוח רפאים כאילו לא מבחינים בקיומו בין אם הוא חי או מת, יכולה להיות עליזה?

    כעת הרוח "עומדת לפניך", למרות שאינה נראית, "ותובעת". כאן אני מדמיין את הרוח בסצינה כשל בית משפט, והסצינה נהיית מוזרה מרגע לרגע. רוח רפאים עליזה עומדת ותובעת משהו ממישהו בחסות החוק.

    מה היא תובעת? "אושר". ובכן, כמה טראגי. רוח רפאים הרי לא יכולה להיות מאושרת. בוודאי שלא יכולה לתבוע אושר. ובכלל גם אדם בין החיים אינו יכול לתבוע אושר מן האחר, כל אחד אחראי על אושרו שלו. התביעה ממישהו אחר מעמידה את התובע בעמדת נחיתות ותלות, ולמעשה נדמה כי היא לא תובעת אלא מתחננת מהניצב מולה לקבל את אושרה, וכבר ממשפט זה ברור שלא תקבלו.

    אבל לא סתם אושר היא תובעת, אלא "מעט אושר". בכמה מעט היא מוכנה להסתפק. אם כבר ניגשה לתבוע, למה לא אושר אינסופי? אם תצליח בתביעתה תזכה סה"כ במעט אושר. להיות רוח רפאים שתובעת מהאחר מעט אושר - הרי ברור שלמרות המילים "עליזה" ו"אושר", מדובר בשיר טראגי.

    ואולי בכל זאת היא עליזה כיוון שהיא מפיקה מעט הנאה מזוכיסטית מהסיטואציה, מה שיכול לקבל חיזוק בהמשך השיר בשורות כמו:

    "אתה, המבורך

    ביופי בכל איבר ואיבר...

    רצונך הרע

    לא פסח עלי,

    אך אניאני היית מרוצה מרצונך הרע"

    הלחנת השיר בגוון בלוזי, סקסי, ביידיש, נתן חיים לפרשנות הזו של השיר, או יותר נכון לתחושות שהעביר בי.

    ניתן להקשיב לשיר כאן

    ולקרוא את הטקסט המלא כאן התכירני.docx

    על פי ויקיפדיה "שירים בודדים בלבד מיצירתה תורגמו ללשונות זרות, חוץ מהאנגלית, וכמעט שלא נדפסו מחוץ לארצות הברית", וכמובן שחבל על כך, ולפחות אני מתכוון להמשיך ולהקליט את שיריה בעתיד.

    רועי ירקוני 18.4.2015